סיווג הפרעות בתזמון שינה:
Delayed Sleep-Phase Syndrome (DSPS)- שעון ערות שינה דחוי. שעות השינה הן מאוחרות, הליכה לישון ב 2-4 לפנות בקר וקימה בשעות הצהריים.
Advance Sleep-Phase Syndrome (ASPS) שעון ערות שינה מוקדם. הליכה לישון מוקדם ויקיצת בקר מוקדמת, בד"כ הולכים לישון עד 9 בערב וקמים ב 3-4 בבקר
Non-24-hour Sleep-Wake Syndrome – שעון ערות שינה "רץ" שעון שאינו מכויל ל 24 שעות. השעון הביולוגי של 25-26 שעות, שעת השינה משתנה מידי לילה בשעה-שעתיים וכך גם שעת ההתעוררות.
Irregular Sleep-Wake Pattern– שעון ערות שינה לא מאורגן (שעות שינה לא מסודרות). לא קיים סדר וארגון בשעות השינה והערות.
Jet-lag– יעפת. כאשר חוצים מספר אזורי זמן בטיסה נוצר פער בין השעון הפנימי-ביולוגי לשעון החיצוני- סביבתי בארץ היעד
Shift work– עבודת משמרות הנה גורם סיכון לשיבוש של השעון הביולוגי. שעות הערות בלילה, החשיפה ל"זיהום אור" לילי ושעות השינה הלא מסודרות מגדילות את הסיכון להופעת הפרעות שינה והפרעות בשעון הביולוגי.
כיצד מאבחנים הפרעה בתזמון שינה?
פאזת השינה מופיעה בתזמון שונה מהנורמה.
רעות בתזמון שינה נעשה ע"י שיחה עם מומחה ובדיקה אקטיגרפית המנטרת את מחזורי העירות והשינה.
טעויות באבחון: נדודי שינה, קשיי הירדמות, הערכה לא נכונה של משך השינה הדרוש, קשיים פסיכולוגים-פסיכיאטרים.
הטיפול המקובל הוא מתן מלטונין (סירופ לילדים) וטיפול בחשיפה לאור.
פאזת השינה מופיעה בתזמון שונה מהנורמה.
אבחון הפרעות בתזמון שינה נעשה ע"י שיחה עם מומחה ובדיקה אקטיגרפית המנטרת את מחזורי העירות והשינה.
טעויות באבחון: נדודי שינה, קשיי הירדמות, הערכה לא נכונה של משך השינה הדרוש, קשיים פסיכולוגים-פסיכיאטרים.
הטיפול המקובל הוא מתן מלטונין (סירופ לילדים) וטיפול בחשיפה לאור.
