חשוב לדעת שגם לילדים יש דאגות ומחשבות מטרידות המקשות עליהם את ההירדמות והשינה. נדודי שינה עלולים להתפתח כתוצאה מלחץ הנובע מתחילת שנת הלימודים, מעבר מגן לבית ספר, שינוי מקום מגרורים, קשיים בלימודים, בעיות בחיי היומיום ובעיות חברתיות שהילד חווה וגורמות לו למצוקה נפשית ועוררות רגשית הגורמות לעוררות פיזיולוגית וזו מקשה על תהליך ההירדמות והשינה.
כיצד ניתן לטפל?
אבחון –  כל תהליך טיפולי וייעוץ חייב להתחיל מאבחון נכון של ההפרעה. אבחון נכון של המטפל/ת יאפשר להתאים טיפול מתאים לבעיה.
טכניקות של הרפיה – קיימות מספר שיטות של הרפיה ושחרור הכוללות שחרור שרירי ותרגול נשימה שעוזרות להפחית את רמת המתח והעוררות ו"לצלול לשינה".
דמיון מודרך – ילדים מתאפיינים בדמיון מבורך ופורה וכאשר מכוונים אותו למטרות טיפוליות הוא יכול לעזור מאד לדמיין "מצבים חיוביים" שיעזרו לא להתגבר על הקושי הרגשי ובכך לפתור את בעיית השינה.
שיטת "אני גדול ואני יכול" – שיטה המעצימה את היכולות והמסוגלות של הילד ונותנת לו כוחות לשלוט במצב המעורר את הפחד והקושי וע"י כך עוזרת לו להתגבר עליו.
יצירת "אובייקט מעבר" – בגילאים הצעירים ניתן לעזור לילד ע"י יצירה של אובייקט מעבר שעוזר לילד להכיל את הקושי ולהתמודד עימו. אובייקט המעבר משמש ייצוג ממשי ומוחשי העוזר לילד להתמודד עם הקושי שהוא חווה.
שיטת "חיבוקי" – שיטה שבה הילד נעזר בבובה המאפשרת לו להתגבר על הפחדים והקשיים מצד אחד ומצד שני לקחת אחריות ו"לטפל" בבובה שחווה קושי הדומה לקושי שהוא חווה.

כאשר חושבים על הפרעות שינה לא מתכוונים לעייפות מקרית בגלל לילה אחד או שניים של שינה לא טובה, אלא לתופעות וסימנים הנמשכים תקופה. תופעות והתנהגויות במהלך הלילה והיום יכולות להצביע על בעיית שינה.
אם אתם מרגישים אחד או יותר מהסימפטומים הבאים באופן קבוע, קיימת סבירות גבוהה שיש לכם הפרעת שינה. מומלץ לבצע ברור וייעוץ מקצועי.
בלילה:
בן או בת הזוג מתלוננים שאתם נוחרים.
קושי להירדם למעלה מ 30 דק לפחות שלושה לילות בשבוע.
מתעוררים מספר פעמים בלילה ומתקשים לחזור לישון.
בבוקר:
קמים עם תחושת יובש בפה.
מתקשים להתעורר בבקר וחשים שלא ישנתם מספיק
מתעוררים עם תחושת עייפות והרגשה שהשינה לא הייתה מרעננת
במהלך היום (שני סימפטומים לפחות מצביעים על בעיה):
נטייה להירדם במצבים פאסיבים (קריאה, הרצאה, צפייה בטלויזיה).
נרדמים או מרגישים עייפים מאד בזמן נהיגה.
קושי בריכוז לאורך זמן.
תחושה של עצבנות וחוסר שקט רגשי ונטייה לרגזנות

כל מה שרצית לדעת על שלבי שינה 
במהלך השינה והמוח אינו מפסיק לפעול אלא עובר למצב של "עבודת לילה" . המשמעות היא שממשיכה הפעילות חשמלית של המוח (EEG) אבל היא בצורת עבודה שונה מזו שבערות. שלבי השינה השונים מוגדרים בעזרת שלושה מדדים: פעילות חשמלית (EEG), תנועות עיניים (EOG) ומתח שרירים (EMG). לכל שלב שינה מאפיינים שונים.
שלב 1 – הירדמות – זהו שלב המעבר בין ערות לשינה הוא אורך מספר דקות בלבד כ 5% מזמן השינה . שלב זה מתאפיין בהאטה של פעילות המוח ובירידה במתח השרירים והשלב שבו העיניים נעצמות ואנחנו צוללים לשינה. .
שלב 2 – השינה שטחית – כמחצית מזמן השינה אנו נמצאים בשלב זה, בד"כ במחצית השנייה של הלילה. לשלב זה יש שני סמנים אופייניים בEEG  הנקראים spindle ו k-complex.
שלב  SWS  שינה העמוקה מלווה – בשלב זה פעילות המוח מאופיינת בגלי איטיים (דלתא), הגוף רפוי וקצב הלב והנשימה איטיים וסדירים. שלב זה אופייני למחצית הראשונה של הלילה. בילדים, הורמון הגדילה מופרש וחידוש הרקמות מתרחשים בשלב זה. בשלב זה יופיעו הפאראסומניות (הליכה, דיבור, חריקת שיניים, הרטבה וביעותים.)
שלב שנת ה-REM – שנת חלום – שלב זה מאופיין בפעילות EEG מהירה הדומה לערות, בתנועות עיניים ובירידה במתח שרירי הגוף. שנת החלום מופיעה כ 90 דקות מההירדמות ולאחר מכן כל 90 דק תופיע שנת חלום נוספת (מחזור שינה). בגברים תופיע זקפה, ללא קשר לתוכן החלום. בשלב זה מופיעים החלומות "הסיפוריים" שאנו זוכרים בבקר.